על מקום הימצאנו
מחשבות על הרומן היפה “על מקום הימצאה” ועל רדיקליות ספרותית, וגם על הדינמיקה של מערכות יחסים מתעתעות, על הנורמות החברתיות שמאפשרות אותן, ועל הדרך של כולנו החוצה
מחשבות על הרומן היפה “על מקום הימצאה” ועל רדיקליות ספרותית, וגם על הדינמיקה של מערכות יחסים מתעתעות, על הנורמות החברתיות שמאפשרות אותן, ועל הדרך של כולנו החוצה
“זמן החזרה ממסע ארוך הביתה הוא זמן לימינלי, זמן שבו את גם בחוץ וגם בפנים. וליתר דיוק, זמן שבו המשמעויות של חוץ ופנים מחליפות מסביבך מקומות.” הפוסט האחרון, והיחיד בינתיים, בסדרה ‘מדריך למטיילת העצמאית’
הרהורים בעקבות סיפור של דייויד פוסטר וואלאס על שפת הדיכאון ושפת הפסיכולוגיה, על אימת הלופ שאין בו דרך החוצה, ועל הדרך החוצה
“מה הדבר שקורה שם במקרים האלה? יש פער. פער בין הרצון של הגבר לרצון של האישה? לא. פער בין הרצון לאפשרי. שניהם רצו משהו, והדבר הזה לא אפשרי מאיזשהי סיבה.”