על מקום הימצאנו
מחשבות על הרומן היפה “על מקום הימצאה” ועל רדיקליות ספרותית, וגם על הדינמיקה של מערכות יחסים מתעתעות, על הנורמות החברתיות שמאפשרות אותן, ועל הדרך של כולנו החוצה
מחשבות על הרומן היפה “על מקום הימצאה” ועל רדיקליות ספרותית, וגם על הדינמיקה של מערכות יחסים מתעתעות, על הנורמות החברתיות שמאפשרות אותן, ועל הדרך של כולנו החוצה
ומעולם לא נתקלתי בטקסט שמנסח עמדה דומה. להלן הניסיון שלי לנסח אותה, ולהרהר בה ובעקבותיה.
“בתוך הדיבור הקשה והחשוב שיש בימים האחרונים על רצח של נשים בידי גברים ובידי בני הזוג שלהן בפרט, הייתי רוצה להזכיר, גם לעצמי, שאלימות זוגית זה נורא גם כשזה הרבה פחות נורא מרצח.”
האם אפשר לעזור לחברה טובה שנמצאת בזוגיות אלימה? ואיך? למרות שאני לא לגמרי מסכימה איתו, זה טקסט חשוב בעיני. נראה לי שהוא מנסח כמה סוגים של דינמיקות נפשיות ובין-נפשיות, שבדרך כלל קשה לעצור ולהסתכל עליהן.