מפתחות באוויר
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
פוסטים
שתי הערות מתורגמות על טבע העצמי והשפה
ארוכות הן המנהרות שנחפרו. ארוך מהן הלא-נחפר. אף מנהרה לא מגיעה אל קצה הלא-נחפר. הלא-נחפר נמשך הלאה ממה שביכולתנו ללכת בעשרה ימים [כלומר, עד אינסוף]. הלל!
דיוקן עצמי בין ריטריטים
דיוקן של מישהי, לא בדיוק נזירה, לא בדיוק לא-נזירה, ששוהה כמה שבועות בעיר בין ריטריטים ארוכים, דרך שני פוסטים שהעליתי לפייסבוק ואחד שעדיין לא
המכשפה הטובה מהמד”ב
“אורסולה לה גווין משתמשת במצב התודעתי הקצת אחר שספרות פנטסיה יודעת לחולל כדי לאפשר טרנספורמציה תודעתית שחורגת מגבולותיו”. מילות אהבה במלאת שנה למותה