שישה שלדי סיפורים

#1

מורה רוחנית שמעבירה ריטריטים של מדיטציה לפרנסתה נוהגת לתת לעצמה באחת המדיטציות היומיות זמן חופשי לאנטי-מדיטציה, זמן להתפלש במחשבות על כל מה שבא. זה הסוד הקטן שלה עם עצמה, לפעמים הוא מציק לה, ולפעמים יש לה תובנות איך זו בעצם פרקטיקה רוחנית מתקדמת שעוזרת לה להעמיק בדרך, והיא יודעת שמתישהו יגיע הרגע שבו היא תוכל לא רק להתוודות עליה אלא ללמד אותה. הסיפור, בכל אופן, מתאר סיטואציה שקורית באחת מהאנטי-מדיטציות האלה: המחשבות לוקחות אותה איכשהו לתוך מערבולת של חרדות מהילדות שלה, והיא שוקעת שם לגמרי ומרגישה בתוך החרדות הישנות בבית באופן עמוק ומתוק מאוד.

#2

מישהו שחברה שלו מספרת לו על הטרדות ותקיפות מיניות שקרו לה ומטיפה לו איך זה מרגיש בשביל נשים להסתובב בעולם ולהרגיש לא-בטוחות, והוא נזכר בחוויות של אלימות שהוא בעצמו עבר, לא אלימות מינית אלא אלימות רגילה בין בנים, נערים, גברים, אבל לא מעז לספר לה על זה, כי הוא פוחד שהיא תכעס שהוא משווה את זה לחוויות שלה או שהיא לא תימשך אליו יותר.

#3

בני זוג שמודאגים מזה שלאחרונה הם שוכבים פחות מפעם נמצאים יחד במיטה. לתאר את החוויה של הבחורה, שהיא חוייה של חרדה וכישלון וניסיון להרגיע את החרדה באמצעות פירוק של הנרטיב והלאן-זה-הולך והתרכזות במגע עצמו, לנסות לתאר שקיעה לא-מודעת בתוך חווייה דמוית-טרנס שנהיית מבלי משים פחות ופחות מודעת לאדם השני, ואז רגע שבו זה משתחרר והיא בבת-אחת נמצאת בצד השני של החרדה, מלאה תשוקה אקסטטית, אבל הוא לא יודע מה לעשות עם זה, והוא כבר ממילא בחוויה מאוד אחרת משלה. קצת אחר כך הסקס נגמר (הוא גומר, היא גומרת, לא משנה) והיא נשארת עם עומס התשוקה הזה שאין לה מה לעשות איתו ואין לה אל מי להביא אותו.

#4

גבר מספר לבן הזוג שלו שהיה זמן כשהוא היה בן אחת עשרה או שתים עשרה שהוא חשב על העניין ארוכות, עשה טבלת בעד ונגד, והחליט להיות סטרייט. הבן-זוג צוחק על התמימות הילדותית שלו ועל החברה ההטרונורמטיבית, אבל הוא דווקא התכוון לספר על הרגשה של חירות גדולה להחליט מי אתה, שהיום הוא מתגעגע אליה.

#5

אישה ובעלה מתגרשים. הבעל נאבק איתה על המשמורת, והעורכת-דין אומרת שזה טריק כדי לגרום לה לוותר על המזונות ושלא תוותר לו. היא באמת לא מוותרת לו, כי היא קצת רוצה, חלק ממנה, שהוא ינצח וייקח את הילדים והיא תוכל לסגור את כל אחת-עשרה השנים האחרונות מאחוריה ולהיות חופשיה. יש לה פנטזיות איך היא מטיילת בחו”ל וגם פנטזיה שבה היא פשוט נכנסת לחדר קטן ולא יוצאת, רק יושבת על הרצפה ומסתכלת בקווי האור שדרך החלון, באבק הרוקד, לגמרי מחוץ לעולם. היא כמובן לא אומרת על זה שום דבר לעורכת-דין או לילדים. אבל לילה אחד כשהילדים אצל הגרוש שלה היא מתוודה על הרגש הזה באוזני מישהו, והשומע מתייחס לוידוי שלה כמשהו מובן מאליו ולגיטימי.

#6

סופר ישראלי מצליח מגיע לפסטיבל ספרות בינלאומי בעיר אירופית ונתקל בסופרים הרבה יותר מצליחים ממנו ונבהל.  בלילה הוא יוצא לבד לעיר ונכנס לפאב ומתיישב עם ארבעה מהגרים הודיים משכילים שמזמינים אותו להצטרף אליהם. הם לא שמעו בכלל על הפסטיבל. הם מדברים על כל מיני דברים והוא מרגיש חופשי פתאום; הוא נזכר בביטחון העצמי שהיה לו כשהיה צעיר, ועדיין חיצוני לעולם הספרות, ומרגיש שהוא נדבק בו מחדש. בדרך חזרה למלון הוא מבטיח לעצמו לא להפוך את הערב הזה לאנקדוטה לספר עליה.