דיאן די פרימה | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

קיטוּר / דיאן די פרימה

 

 

אבנר שלח לי את השיר היפה הזה, והדהודי העומק לחוויות שאני מכירה מתרגול סולמייקינג הפעימו אותי. הוא היתרגם לי בין הידיים מעצמו, כמו שקורה לפעמים. אבל כשניסיתי אחר כך לקרוא את התרגום בעיניים זרות לא הייתי בטוחה שבלי הרקע המסוים שלי בתרגול הייתי רואה בו את הדבר המאוד ספציפי וחמקמק ועמוק שעליו הוא מדבר (אלי) – משהו על האופן שאנחנו בוראות כל הזמן את העולם שלנו שבורא אותנו, משהו שקשור לחוויה של העצמי בתור מרכז כובד של מרחב אינסופי אחד של דימויים (בערך) – לא הייתי רואה את זה, הייתי רואה שיר ביטניקי גנרי. ולכן הבנתי שלא אפרסם אותו. אבל אז דיברתי עם נגה על משהו אחר והבנתי שכן. – תודה לשתיכן, ותודה לאבנר גם על תיקוני העריכה שהוספתי בדיעבד.

 

קיטוּר / דיאן די פרימה (1985)

אי אפשר לכתוב שורה אחת בלי קוסמולוגיה,
בלי מיתוס בריאה נפרש לעיני כל.
אין אף חלק של עצמך שאפשר להפריד מהשאר,
לומר, זה זיכרון, וזו תחושה,
זו העבודה שאכפת לי ממנה, זו רק
הפרנסה שלי.
זה שלם, זה דבר שלם, זה תמיד היה שלם,
את.ה לא עושה אותו שלם,
אין מה לחבר ולאחות, את.ה נוכחוּת,
את.ה נספח לעבודה, העבודה נובעת מן,
נתלית מן העולמות העליונים שאת.ה בורא.ת –
בתוך כל איש וכל אישה נישא רקיע
ובו כוכבים אחרים מהכוכבים שבשמיים.
בלי דמיון אין זיכרון,
בלי דמיון אין תחושה,
בלי דמיון אין רצון, אין תשוקה.
ההסטוריה היא כלי נשק חי בידך
דמיינת אותה, רק ככה יכולת “לגלות בכוחות עצמך”,
ההסטוריה היא החלום על מה שאפשרי,
היא היחס בין דברים
שעל פני רצף
של דמיון.
מה שאת.ה “מגלה בכוחות עצמך” הוא מה שאת.ה בוחר.ת
מתוך ים אינסופי של אפשרות.
אף אחד.ת לא יכול.ה לבוא לחיות בעולמך,
אבל עולמך אינו בודד.
קרקע הדמיון היא חוסר פחד.
הדיסקורס הוא הקלטה של סרט של מחזה צללים
אבל הבובות נתונות בידייך,
יש לך מהלכים בשחמט רב מימדי
של נבואה ואסטרטגיה.
המלחמה החשובה היא המלחמה נגד הדמיון
כל שאר המלחמות נכללות בה.
הרעב הנורא מכל הוא ההרעבה של הדמיון,
זה מוות, בלי ספק, אבל הזומבים
מחפשים עולם של מישהו אחר לבוא לחיות בו.
הקלסטרופוביה הנוראית מכל היא הסילוגיזם,
הקלסטרופוביה הנוראית מכל היא “הכל מסתדר”,
שום דבר לא מסתדר, ושום דבר לא מייצג
משהו אחר.
המלחמה החשובה היחידה היא המלחמה נגד הדמיון,
המלחמה החשובה היחידה היא המלחמה נגד הדמיון,
המלחמה החשובה היחידה היא המלחמה נגד הדמיון,
כל שאר המלחמות נכללות בה.
אי אפשר להתחמק מהקרב הרוחני,
אי אפשר לא לקחת צד,
אי אפשר להיות חסר.ת פואטיקה,
לא משנה מה את.ה עושה: שרברב.ית, אופה, מורה,
את.ה עושה את זה בידיעה שאת.ה בונה
או לא בונה את עולמך – יש לך פואטיקה:
את.ה פוסע.ת לתוך העולם
כמו חליפת בגדים מפס ייצור,
או שאת.ה בוקע.ת לתוך האור,
השמיים שלך נשפכים לתוך צורת חדרך,
צורת השיר, צורת הגוף, צורת האהבות שלך.
החיים של כל איש וכל אישה הם אלגוריה,
תבינ.י את זה,
אי אפשר להתחמק מהקרב הרוחני.
המלחמה היא מלחמה נגד הדמיון –
אי אפשר להשתחרר על סעיף מצפון –
מלחמת העולמות תלויה, בדיוק כרגע, על בלימה,
זו מלחמה למען העולם הזה,
לשמור עליו בתור אתר של סולמייקינג.
הטעם בפיות של כולנו הוא טעם הכוח
והוא מר כמוות.
קח.י את עצמך הביתה לעצמך, היכנס.י לגן,
הדמות עם החרב הבוערת בשער – היא עצמך.
המלחמה היא המלחמה על הדמיון האנושי,
אף אחד.ת לא יכול.ה להילחם בה מלבדך,
אף אחד.ת לא יכול.ה להילחם בה עבורך.
הדמיון הוא לא רק קדוש, הוא מדויק,
הוא לא רק פראי, הוא מעשי,
בגלל חוסר דמיון מתים אנשים, כל יום,
הוא עצום מימדים ומעודן.
“אינטלקטוס” פירושו “אור התודעה”,
זה לא דיסקורס, זו אפילו לא שפה,
השמש הפנימית –
הפוליס ערוכה מסביב לשמש,
האש היא במרכז

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצות להצטרף לדיון?
הרגישו חופשיות להגיב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.