מפתחות באוויר
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
ארוכות הן המנהרות שנחפרו. ארוך מהן הלא-נחפר. אף מנהרה לא מגיעה אל קצה הלא-נחפר. הלא-נחפר נמשך הלאה ממה שביכולתנו ללכת בעשרה ימים [כלומר, עד אינסוף]. הלל!
מה היית עושה, אילו היית מגלה שנותרה לך רק חצי שנה לחיות?
השאלה הזאת, שעולה על דעתו של גיבור הסיפור “השאלה” בשעת צהריים מנומנמת על הדשא באוניברסיטה, ממשיכה ללוות אותו לאורך שנים רבות. עד שיום אחד – – –
כמה עשורים לתוך עידן החלל, האנושות נרעשת לגלות חיים אינטיליגנטיים בכוכב אחר, קרוב. אבל הסערה האמיתית מתחילה קצת אחר כך, כשמתברר שאחת התרבויות המינוריות בכוכב האחר כותבת באותיות עבריות. שלד לסיפור אפשרי
צורה נסיונית של יצירה שיתופית בפרוזה: מבחר סיפורים קצרצרים של חודורובסקי שהצמיחו סופים חדשים במהלך התרגום לעברית.
“איש אחד חטף אותי וחתך לי את קצות-האצבעות של יד אחת, את הפרק העליון בכל אצבע.” מבחר חלומות שנחלמו בתודעה אחת לאורך שנה אחת בדיוק.
שאלה: מהי חדוות ההמתנה?
תשובה: לשבלול יש אוזן ובתוכה שבלול
“הכלב מתנער ויוצא מהמים. הוא ענק. ברור שהוא אלוהות בצורת כלב או לפחות כלב מדבר.”
“מישהי עמדה וצחקה בתור לכרטיס רכבת ומישהו שמיהר אמר סליחה, גברת, את מעכבת את התור, ואימא שלי שאלה, לפחות תגידי מה מצחיק? אבל זו שצחקה לא רצתה או לא הצליחה להסביר.” סיפור קצר
מורה רוחנית נוהגת לתת לעצמה באחת המדיטציות היומיות זמן חופשי לאנטי-מדיטציה, בני זוג שמודאגים מזה שלאחרונה הם שוכבים פחות מפעם נמצאים יחד במיטה: שישה רעיונות לסיפורים אפשריים
ונתנה תוקף
| 2 תגובות | מסעות, פרגמנטים | על ידי קרןפרגמנט על מעברים בין עולמות שמתחיל בשלדג כחול ונגמר בתפילה ליום הכיפורים