שלושה שירים של מרי אוליבר
“…העולם מציע את עצמו לכוח הדמיון שלך, קורא אלייך כמו אווזי הבר, צורם ומרגש…”
“…העולם מציע את עצמו לכוח הדמיון שלך, קורא אלייך כמו אווזי הבר, צורם ומרגש…”
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
שיר הארץ הנפרשת, והמילים בהתאם, / האם חשבת שאלו המילים, השורות הישרות הללו? / העיקולים, הזוויות, הנקודות הללו? / לא, אלו לא המילים, המילים הממשיות הן באדמה ובים, / הן באוויר, הן בך.
על צורת ראיה משחררת שאפשר לתרגל בעזרת המאמר המופתי של סימון וייל, “האיליאדה או שירת הכוח”
“אורסולה לה גווין משתמשת במצב התודעתי הקצת אחר שספרות פנטסיה יודעת לחולל כדי לאפשר טרנספורמציה תודעתית שחורגת מגבולותיו”. מילות אהבה במלאת שנה למותה
שיחת עומק על תשוקה וסובייקטיביות עם הספר והסרט הנפלא “קרא לי בשמך”, וקצת גם עם ג’סיקה בנג’מין
המלצה לשבוע הספר: “גם קופים נופלים מעצים”, הספר היפה ויוצא הדופן של מעיין רוגל.
פוסט ראשון בסדרה של שיחות עם ספרים
מבחר פרגמנטים מתורגמים מתוך “הארגונאוטים” של מגי נלסון, ממואר שנע בחופשיות בין פרוזה ותיאוריה ונוגע במגוון נושאים מהותיים בברק ובאלגנטיות
הרהורים בעקבות סיפור של דייויד פוסטר וואלאס על שפת הדיכאון ושפת הפסיכולוגיה, על אימת הלופ שאין בו דרך החוצה, ועל הדרך החוצה
צורה נסיונית של יצירה שיתופית בפרוזה: מבחר סיפורים קצרצרים של חודורובסקי שהצמיחו סופים חדשים במהלך התרגום לעברית.
מה האהבה מבקשת מאיתנו עכשיו – טארה בראך
| 6 תגובות | ביקורת פוליטית, דהרמה, תרגומים | על ידי קרן“האכפתיות שלנו, לא הפחד או הכעס, היא זו שיכולה להדריך אותנו ולעזור למי שאנחנו להתבטא בפעולה נכונה. והכרחי שנפעל.” תרגום למאמר קצר של טארה בראך על עזה וישראל