מפתחות באוויר
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
ארוכות הן המנהרות שנחפרו. ארוך מהן הלא-נחפר. אף מנהרה לא מגיעה אל קצה הלא-נחפר. הלא-נחפר נמשך הלאה ממה שביכולתנו ללכת בעשרה ימים [כלומר, עד אינסוף]. הלל!
על צורת ראיה משחררת שאפשר לתרגל בעזרת המאמר המופתי של סימון וייל, “האיליאדה או שירת הכוח”
“אורסולה לה גווין משתמשת במצב התודעתי הקצת אחר שספרות פנטסיה יודעת לחולל כדי לאפשר טרנספורמציה תודעתית שחורגת מגבולותיו”. מילות אהבה במלאת שנה למותה
שיחת עומק על תשוקה וסובייקטיביות עם הספר והסרט הנפלא “קרא לי בשמך”, וקצת גם עם ג’סיקה בנג’מין
המלצה לשבוע הספר: “גם קופים נופלים מעצים”, הספר היפה ויוצא הדופן של מעיין רוגל.
פוסט ראשון בסדרה של שיחות עם ספרים
מבחר פרגמנטים מתורגמים מתוך “הארגונאוטים” של מגי נלסון, ממואר שנע בחופשיות בין פרוזה ותיאוריה ונוגע במגוון נושאים מהותיים בברק ובאלגנטיות
הרהורים בעקבות סיפור של דייויד פוסטר וואלאס על שפת הדיכאון ושפת הפסיכולוגיה, על אימת הלופ שאין בו דרך החוצה, ועל הדרך החוצה
צורה נסיונית של יצירה שיתופית בפרוזה: מבחר סיפורים קצרצרים של חודורובסקי שהצמיחו סופים חדשים במהלך התרגום לעברית.
שאלה: מהי חדוות ההמתנה?
תשובה: לשבלול יש אוזן ובתוכה שבלול
שלושה שירים של מרי אוליבר
| 1 תגובה | שירה, תרגומים | על ידי קרן“…העולם מציע את עצמו לכוח הדמיון שלך, קורא אלייך כמו אווזי הבר, צורם ומרגש…”