שתי הערות מתורגמות על טבע העצמי והשפה
ארוכות הן המנהרות שנחפרו. ארוך מהן הלא-נחפר. אף מנהרה לא מגיעה אל קצה הלא-נחפר. הלא-נחפר נמשך הלאה ממה שביכולתנו ללכת בעשרה ימים [כלומר, עד אינסוף]. הלל!
ארוכות הן המנהרות שנחפרו. ארוך מהן הלא-נחפר. אף מנהרה לא מגיעה אל קצה הלא-נחפר. הלא-נחפר נמשך הלאה ממה שביכולתנו ללכת בעשרה ימים [כלומר, עד אינסוף]. הלל!
“בוקר אחד בדצמבר, לפני שנים רבות, הבאתי שחף שחור-גב צעיר ופצוע הביתה מהחוף.” סיפור קצר מתורגם של מרי אוליבר על חיים ומוות ואהבה
“אי אפשר לכתוב שורה אחת בלי קוסמולוגיה,
בלי מיתוס בריאה נפרש לעיני כל…”
מחשבות על הרומן היפה “על מקום הימצאה” ועל רדיקליות ספרותית, וגם על הדינמיקה של מערכות יחסים מתעתעות, על הנורמות החברתיות שמאפשרות אותן, ועל הדרך של כולנו החוצה
שיחת דהרמה מתורגמת של רוב ברבאה, שפורשת בצורה תמציתית את הגישה שלו לתרגול ריקות, ולכן יכולה להיות הקדמה מצוינת או תוספת תומכת מצוינת לקריאה ב”ראייה שמשחררת”
בשעה טובה יצא לאור התרגום העברי ל”ראייה שמשחררת”, ספר הדהרמה המופתי (והיחיד) של רוב ברבאה ז”ל. הפרק הראשון מתוכו מובא כאן לקריאה חופשית.
“הגשמתי שחרור, / הבטתי במראת הדהמה. / הוצאתי את החץ, / הנחתי את המשא, / השלמתי את המשימה. / אני, הנזירה קיסה גוטמי, / בלב חופשי באמת, / אמרתי זאת.”
שני פרקים מתורגמים מתוך אחת משיחות הדהרמה האחרונות שרוב ברבאה פרסם לפני מותו, על התרגול עם המוות
שיר הארץ הנפרשת, והמילים בהתאם, / האם חשבת שאלו המילים, השורות הישרות הללו? / העיקולים, הזוויות, הנקודות הללו? / לא, אלו לא המילים, המילים הממשיות הן באדמה ובים, / הן באוויר, הן בך.
על צורת ראיה משחררת שאפשר לתרגל בעזרת המאמר המופתי של סימון וייל, “האיליאדה או שירת הכוח”
מפתחות באוויר
| 0 תגובות | סיפורים, תרגומים | על ידי קרן“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.