מתנה לחג: מדריך לריטריטים המוקלטים של רוב ברבאה
מדריך לארץ הפלאות שהיא הדהרמה של רוב ברבאה, מתנה לימים האלה ולימים אחרים
מדריך לארץ הפלאות שהיא הדהרמה של רוב ברבאה, מתנה לימים האלה ולימים אחרים
על עבודה מיומנת עם אמביוולנטיות במין, ועל אינסוף שיכול להיפתח. פוסט אחרון בסדרה
סביבה פנימית וחיצונית בטוחה יכולה לאפשר לחוויות חדשות של טוב להיפתח בפנינו. אפשר ליצור סביבה כזאת דרך ההתכוונות היסודית לעשות במין רק את מה ששתינו ממש רוצות כרגע. פוסט חמישי בסדרה
התפיסה המקובלת של אלימות מינית בתור דבר חתרני ורדיקלי היא-היא שמאפשרת לה להתייצב מחדש פעם אחר פעם בלב המיינסטרים, ולמחוק מהשיח את זכר קיומן של אפשרויות מיניות אחרות. פוסט רביעי בסדרה
יש אלוהות צללים שכולנו זובחות לה וכופרות בה בהסתר, גם מפני עצמנו: האישה שהתשוקה שלה היא לא תגובה לתשוקה גברית – האישה שרוצה מיוזמתה, האישה שרוצה בלי שירצו אותה, האישה שרוצה יותר מדי.
“המיתוס הזה גורם נזק מסוג אחד, כשהוא מאפשר ומעודד תשוקה גברית שלא ניזונה בשום דרך מהתשוקה של האישה, ונזק מסוג אחר, כשהוא מונע מהתשוקה הנשית לחיות חיים עצמאיים ומכפיף אותה לתשוקה הגברית.”
הקדמה קצרצרה למסע ארוך, ושבע היפותזות על מיניות ועל תשוקה
על צורת ראיה משחררת שאפשר לתרגל בעזרת המאמר המופתי של סימון וייל, “האיליאדה או שירת הכוח”
“אורסולה לה גווין משתמשת במצב התודעתי הקצת אחר שספרות פנטסיה יודעת לחולל כדי לאפשר טרנספורמציה תודעתית שחורגת מגבולותיו”. מילות אהבה במלאת שנה למותה
שיחת עומק על תשוקה וסובייקטיביות עם הספר והסרט הנפלא “קרא לי בשמך”, וקצת גם עם ג’סיקה בנג’מין