בחירות
כשאת קוראת חדשות זה יכול להיראות כאילו הבעיה פה היא חמדנות, או שנאה. אבל שורש הבעיה הוא התעתוע. ובכל מעשה של עמידה נגד התעתוע יש ערך.
כשאת קוראת חדשות זה יכול להיראות כאילו הבעיה פה היא חמדנות, או שנאה. אבל שורש הבעיה הוא התעתוע. ובכל מעשה של עמידה נגד התעתוע יש ערך.
אסופת דימויים מתוך שמונה שבועות של תרגול סולמייקינג בירדן ההררי, המשך ל”דימויים מהנהר” שפורסם כאן באוגוסט
מחשבות על הרומן היפה “על מקום הימצאה” ועל רדיקליות ספרותית, וגם על הדינמיקה של מערכות יחסים מתעתעות, על הנורמות החברתיות שמאפשרות אותן, ועל הדרך של כולנו החוצה
שיחת דהרמה מתורגמת של רוב ברבאה, שפורשת בצורה תמציתית את הגישה שלו לתרגול ריקות, ולכן יכולה להיות הקדמה מצוינת או תוספת תומכת מצוינת לקריאה ב”ראייה שמשחררת”
דיוקן של מישהי, לא בדיוק נזירה, לא בדיוק לא-נזירה, ששוהה כמה שבועות בעיר בין ריטריטים ארוכים, דרך שני פוסטים שהעליתי לפייסבוק ואחד שעדיין לא
בשעה טובה יצא לאור התרגום העברי ל”ראייה שמשחררת”, ספר הדהרמה המופתי (והיחיד) של רוב ברבאה ז”ל. הפרק הראשון מתוכו מובא כאן לקריאה חופשית.
“הגשמתי שחרור, / הבטתי במראת הדהמה. / הוצאתי את החץ, / הנחתי את המשא, / השלמתי את המשימה. / אני, הנזירה קיסה גוטמי, / בלב חופשי באמת, / אמרתי זאת.”
אסופת דימויים מתוך כמה שבועות של תרגול סולמייקינג בירדן ההררי
“אלימות מינית היא גיהינום עבור כל המעורבים בה. לא מבחינת כמות הסבל, אלא מבחינת סוג העולם שאת/ה חי/ה בו ברגע מסוים.”
שני פרקים מתורגמים מתוך אחת משיחות הדהרמה האחרונות שרוב ברבאה פרסם לפני מותו, על התרגול עם המוות