With a Promise of Instant Affinities
שיחת עומק על תשוקה וסובייקטיביות עם הספר והסרט הנפלא “קרא לי בשמך”, וקצת גם עם ג’סיקה בנג’מין
ביקורת פוליטית בנושאים פמיניסטיים, בעיקר בנושאים של אלימות מינית ואלימות זוגית, וגם מחשבות על האפשרויות לחופש שהפמיניזם מציע לנשים, לגברים ובכלל
ליפול ולקום, פעם אחרי פעם
המלצה לשבוע הספר: “גם קופים נופלים מעצים”, הספר היפה ויוצא הדופן של מעיין רוגל.
פוסט ראשון בסדרה של שיחות עם ספרים
אני קצת רוצה ילדים
ומעולם לא נתקלתי בטקסט שמנסח עמדה דומה. להלן הניסיון שלי לנסח אותה, ולהרהר בה ובעקבותיה.
כן, גם אתה
“השאלה היא לא אם אתה מהטובים או מהרעים. השאלה היא באלו דרכים ורגעים לקחת, אתה לוקח ותיקח חלק ברע ובאלו דרכים ורגעים לקחת, אתה לוקח ותיקח חלק בטוב.”
גם כשזה הרבה פחות מרצח
“בתוך הדיבור הקשה והחשוב שיש בימים האחרונים על רצח של נשים בידי גברים ובידי בני הזוג שלהן בפרט, הייתי רוצה להזכיר, גם לעצמי, שאלימות זוגית זה נורא גם כשזה הרבה פחות נורא מרצח.”
איך חברות יכולות לעזור
האם אפשר לעזור לחברה טובה שנמצאת בזוגיות אלימה? ואיך? למרות שאני לא לגמרי מסכימה איתו, זה טקסט חשוב בעיני. נראה לי שהוא מנסח כמה סוגים של דינמיקות נפשיות ובין-נפשיות, שבדרך כלל קשה לעצור ולהסתכל עליהן.
הפער
“מה הדבר שקורה שם במקרים האלה? יש פער. פער בין הרצון של הגבר לרצון של האישה? לא. פער בין הרצון לאפשרי. שניהם רצו משהו, והדבר הזה לא אפשרי מאיזשהי סיבה.”
אז למה היא לא התנגדה
למה היא לא פשוט נתנה לו סטירה, אם היא באמת כל כך לא רצתה את זה? שבע סיבות שמקשות על נשים להתנגד לתקיפות מיניות, ומחשבות על מה שאפשר לעשות, כחברה וכפרטים, כדי לשנות את המצב הזה
על חלוקת סיכונים הוגנת בסקס ובכלל
יש כיום אי-שוויון עמוק וסמוי במידה שבה סקס הטרוסקסואלי הוא מסוכן עבור גברים ועבור נשים. למה המחשבה על חלוקה שוויונית יותר של הסיכון מקוממת אותנו כל כך? ומה יקרה אם נחשוב אותה בכל זאת?
צ’יט בחיים האמיתיים
שלוש שנים אחרי שהפסקתי לגמרי להוריד שערות גוף, כתבתי בהתרגשות על האופן שבו הבחירה הזאת, שהפחידה אותי לפני כן ונראתה לי קשה, דווקא סילקה לגמרי תחום שלם של קושי מחיי. כמו צ’יט של משחקי מחשב, רק בחיים האמיתיים.