מפתחות באוויר
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
“בוקר אחד בדצמבר, לפני שנים רבות, הבאתי שחף שחור-גב צעיר ופצוע הביתה מהחוף.” סיפור קצר מתורגם של מרי אוליבר על חיים ומוות ואהבה
מה היית עושה, אילו היית מגלה שנותרה לך רק חצי שנה לחיות?
השאלה הזאת, שעולה על דעתו של גיבור הסיפור “השאלה” בשעת צהריים מנומנמת על הדשא באוניברסיטה, ממשיכה ללוות אותו לאורך שנים רבות. עד שיום אחד – – –
“מישהי עמדה וצחקה בתור לכרטיס רכבת ומישהו שמיהר אמר סליחה, גברת, את מעכבת את התור, ואימא שלי שאלה, לפחות תגידי מה מצחיק? אבל זו שצחקה לא רצתה או לא הצליחה להסביר.” סיפור קצר
“היה היה נער שחי בעל כורחו חיים כפולים.” סיפור קצר, שהוא גם אחת הרשומות האחרונות בחלק החמישי והאחרון של הרומן “הלא בלתי אפשרי”
אישה וגבר נמצאים מזה שנה ביחסים בווליום גבוה והמחזור של האישה מאחר. אפשרות ההריון הופכת לדבר שקורה ובעקבותיו קורים דברים אחרים. שלד לסיפור אפשרי
“יש תנועות מסויימות שאנחנו עושים מתוך כבוד לדברים שאולי היינו מעדיפים לחדול מלכבד אותם. אלים עתיקים עוד מסתובבים בינינו בלתי נראים או נראים, עם מקל ותיק גדול של בד, מוציאים נדבות מעומק כיסים שחשבנו ריקים בתוך מעילי נפשנו התלויים בארונות אפלים עד החורף” פרגמנט/סיפור
“העולם מחוויר לפני שיאפיל. אולי עלי לנטוש, עלי לנטוש, צורחים עופות היער בנפשי, בא הזמן, בער הזמן, עבר הזמן. עזבי את זה עכשיו. חזרי עכשיו אל תוך הזמן הזה. שלושה שחפים מיטלטלים בלי נוע על פני המים. האקליפטוסים צומחים בלי נוע מתוך האדמה.” פואמה בפרוזה
“אישה אחת, שיום אחד נמאס לה מהמבטים השופטים הבלתי פוסקים של החברה על הגוף ועל סיפור-החיים, מהאופן שבו הם מיישרים (מעקמים) אותך כל הזמן, מתפללת לפני השינה לאלוהים להפוך בלתי-נראית. ותפילתה נענית.” שלד לסיפור אפשרי