הארגונאוטים | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

הארגונאוטים

מבחר פרגמנטים מתורגמים מתוך "הארגונאוטים" של מגי נלסון, ממואר שנע בחופשיות בין פרוזה ותיאוריה ונוגע במגוון נושאים מהותיים בברק ובאלגנטיות

השאלה | פתיחה לסיפור קצר | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

השאלה

מה היית עושה, אילו היית מגלה שנותרה לך רק חצי שנה לחיות?
השאלה הזאת, שעולה על דעתו של גיבור הסיפור "השאלה" בשעת צהריים מנומנמת על הדשא באוניברסיטה, ממשיכה ללוות אותו לאורך שנים רבות. עד שיום אחד – – –

אלף בית | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

אלף בית

כמה עשורים לתוך עידן החלל, האנושות נרעשת לגלות חיים אינטיליגנטיים בכוכב אחר, קרוב. אבל הסערה האמיתית מתחילה קצת אחר כך, כשמתברר שאחת התרבויות המינוריות בכוכב האחר כותבת באותיות עבריות. שלד לסיפור אפשרי

אוצר הצל והאור | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

אוצר הצל והאור

צורה נסיונית של יצירה שיתופית בפרוזה: מבחר סיפורים קצרצרים של חודורובסקי שהצמיחו סופים חדשים במהלך התרגום לעברית, כמו במשחק הילדים שבו כל אחת בתורה מוסיפה עוד שורה לסיפור.

שנה של חלומות | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

שנה אחת של חלומות

"איש אחד חטף אותי וחתך לי את קצות-האצבעות של יד אחת, את הפרק העליון בכל אצבע." מבחר חלומות שנחלמו בתודעה אחת לאורך שנה אחת בדיוק.

שאלותשובות עם אבנר עמית | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

שלושנים של שאלותשובות
עם אבנר עמית

שאלה: מהי חדוות ההמתנה?
תשובה: לשבלול יש אוזן ובתוכה שבלול

הכלב הענק | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

[האויר חם וצלול והים גם]

"הכלב מתנער ויוצא מהמים. הוא ענק. ברור שהוא אלוהות בצורת כלב או לפחות כלב מדבר."

מישהי עמדה וצחקה | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

[מישהי עמדה וצחקה בתור לכרטיס רכבת]

"מישהי עמדה וצחקה בתור לכרטיס רכבת ומישהו שמיהר אמר סליחה, גברת, את מעכבת את התור, ואימא שלי שאלה, לפחות תגידי מה מצחיק? אבל זו שצחקה לא רצתה או לא הצליחה להסביר." סיפור קצר

שישה שלדי סיפורים

מורה רוחנית נוהגת לתת לעצמה באחת המדיטציות היומיות זמן חופשי לאנטי-מדיטציה, בני זוג שמודאגים מזה שלאחרונה הם שוכבים פחות מפעם נמצאים יחד במיטה: שישה רעיונות לסיפורים אפשריים

הלא בלתי אפשרי | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

היומן הישן, 17.8.2006 | קטע מתוך "הלא בלתי אפשרי"

"הוא ביטל, כמובן. ידעתי שיבטל הפעם. משהו בי כבר ניתח עד תום את הקצב הפנימי של הריקוד שלו, שברובד חיצוני יותר הוא כל-כך בלתי מובן לי." פתיחת הרומן "הלא בלתי אפשרי"