מפתחות באוויר
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
“זו אגדה. אנשים עומדים בשלג הקל היורד. משהו מבריק, רועד, מצטלטל בדנדון כסוף.” תרגום לסיפור קצר של אורסולה לה גווין על מחאה ומאבק, על כוח ועל חירות.
ארוכות הן המנהרות שנחפרו. ארוך מהן הלא-נחפר. אף מנהרה לא מגיעה אל קצה הלא-נחפר. הלא-נחפר נמשך הלאה ממה שביכולתנו ללכת בעשרה ימים [כלומר, עד אינסוף]. הלל!
1.עברה שנה מהרגע שהתאהבתי בלימוד של רוב ועד שהגעתי סוף סוף לריטריט שלו. בערב הראשון, כשנגמר הלו”ז, נשארתי עוד הרבה באולם המדיטציה. אני לא עושה את זה בדרך כלל, אני מהמתעוררות מוקדם בבוקר, אבל הנשמה עלתה על גדותיה וביקשה. ישבנו כמה אנשים והלילה העמיק ואחת אחת יצאו עד שנשארתי לבד באולם הגדול, הדומם. בסוף גם […]
“העיר הקטנה שוכנת על גדת אגם עמוק, צלול, מוקף אדמת בתה ויער. במשך הלילה מצטברים על פני האגם בהדרגה ערפילים לבנים, עד שלקראת עלות השחר הוא מכוסה כולו בערפל. כשקרני השמש הראשונות מאירות אותו הוא מבהיק בלובן, כאגם של חלב. לכן הוא קרוי אגם החלב.”
פרגמנט מתוך “ספר החזיונות”, יצירה בכתובים
“בוקר אחד בדצמבר, לפני שנים רבות, הבאתי שחף שחור-גב צעיר ופצוע הביתה מהחוף.” סיפור קצר מתורגם של מרי אוליבר על חיים ומוות ואהבה
אסופת דימויים מתוך שמונה שבועות של תרגול סולמייקינג בירדן ההררי, המשך ל”דימויים מהנהר” שפורסם כאן באוגוסט
דיוקן של מישהי, לא בדיוק נזירה, לא בדיוק לא-נזירה, ששוהה כמה שבועות בעיר בין ריטריטים ארוכים, דרך שני פוסטים שהעליתי לפייסבוק ואחד שעדיין לא
התעוררתי מוקדם ונזכרתי שכבר יש באינטרנט תוצאות מהבחירות בארצות הברית, אבל חזרתי לישון וחלמתי שאני מתחבקת עם גבר גדול עם שיער ארוך.
אסופת דימויים מתוך כמה שבועות של תרגול סולמייקינג בירדן ההררי
מבחר פרגמנטים מתורגמים מתוך “הארגונאוטים” של מגי נלסון, ממואר שנע בחופשיות בין פרוזה ותיאוריה ונוגע במגוון נושאים מהותיים בברק ובאלגנטיות