אלף בית

כמה עשורים לתוך עידן החלל העתידי והמשעמם-עד-כה, מתגלים פתאום חיים אינטיליגנטיים בכוכב אחר ממערכת שמש די קרובה, חיים דומים לשלנו במובן שברור שיש על הכוכב תרבויות רבות של יצורים בני אותו מין, עם קשרים מורכבים ביניהם, עם מבנים מלאכותיים וחקלאות ודת ושפות ואמנות וכו’. הגילוי כמובן מסעיר מאוד את האנושות כולה, אבל תוך זמן קצר להפתיע, הסערה שהוא עורר נבלעת לחלוטין תחת סערה גדולה ממנה: מתברר שאחת התרבויות היותר מינוריות בכוכב האחר כותבת באותיות עבריות. הסיפור שלנו יתמקד בסערה שמעורר על פני כדור הארץ הגילוי השני. ראשית כל, התפרצות של מאניה מטורפת של יהודים רבים וגם של נוצרים מסויימים, מלווה בזעזוע לא ברור עד תום דווקא מהרעיון שה’ אלהי ישראל אכן ברא את כל היקום הזה, שרובנו כבר שנים מאמינים למדע שהוא באמת גדול כל כך, וברא בו עולמות מלאי חיים אחרים פרט לשלנו, זעזוע קצת דומה, בעצם, לזה של ילדים שמגלים שלאביהם המסור שמגיע כל יום מאוחר מהעבודה הביתה יש עוד משפחה בשכונה אחרת של העיר. הזעזוע מופיע בדלתנו יחד עם זר מלבלב של שאלות מוסריות כבדות-משקל ישנות-חדשות, כמו גם אי-אלו שאלות מדעיות חדשות, ומסעירות מאין כמוהן עבור אותם חברים מעטים בקהילה המדעית שמקבלים את גילוי הא”ב העברי בכוכב האחר כאישוש נכבד להיפותזה העתיקה שהעולם נברא על ידי ה’ אלהי ישראל. אבל רוב הקהילה המדעית המבוהלת מתאגדת במהירות מדהימה דווקא סביב ההיפותזה הלא-חדשה אך המושמצת-עד-כה, שהתואם המופלא נובע מכך שגם התרבות שלנו וגם התרבות ההיא נוצרו בידי מין שלישי של חייזרים, אינטיליגנטיים ללא ספק, אך לא טרנצנדנטיים כלל, שחיו בגלקסיה שלנו לפני אי-אלו אלפי או מיליארדי שנים. אולם בעוד התיאוריה הזאת מושכת אליה בבת-אחת, בכוח שכנראה אין לעמוד בפניו, את הרוב המוחץ של מדעני העולם, נדמה שעל כל שאר המין האנושי אין לה כמעט שום כוח. וכך, להוציא, כאמור, את היהודים וחלק מן הנוצרים, בני האנוש נותרים בריק של תדהמה, שתיקה שנמשכת רגע, אולי שעה, אולי כמה ימים, עד שבבת אחת ממלאות את החלל שלל תיאוריות קונספירציה מגובות לעילא ולעילא, שצצות בבת אחת מכל פינה מחוברת-לאינטרנט על הגלובוס, ומוכיחות באותות ובמופתים: אלף, שהאנושות מעולם לא הגיעה לכוכב האחר הזה, ובית, ממילא לא גילתה בו תרבויות אינטילגנטיות או את הא”ב הבמקרה עברי שהן כותבות בו. תיאוריות הקונספירציה האלה, שרוב האנשים על פני האדמה כאמור מאמינים בהן, מעוררות משבר אמון עמוק ביחס של האנושות למדע המערבי, לממשלות, לקפיטליזם, לכל החבילה, ומשבר האמון מצמיח אינספור התארגנויות אנרכיסטיות פתאומיות בתוך מדינות המערב, כמו גם התקוממויות אלימות, כמו גם התקוממויות חדשות של מדינות אחרות, בפרט מוסלמיות אך לא רק, נגד ההגמוניה המערבית, כל זאת במקביל למאניה המטורפת שהיהודים וחלק מן הנוצרים עדיין דבוקים בה, שמעוררת בהם מרץ לכיבושים גדולים. ובעודו מתאר את כל הדרמות האלו, לאט לאט הסיפור זונח לחלוטין את השאלות האתיות והפילוסופיות שהיה נדמה בהתחלה שיעמדו בבסיסו, ועובר לתיאור מייגע של התגלגלות משבר דיפלומטי גלובלי, שאולי ואולי לא יוביל למלחמת עולם שלישית, ושני גיבורי הסיפור, סבא ונכד, שעוקבים אחרי כל האירועים דרך שידורי החדשות בדירתם הקטנה באיזה שיכון באיזו עיר קטנה איפשהו בעולם, יוצאים לטיול על שפת הים, זה יום חורפי סוער והחוף נטוש ומלוכלך ויפהפה כדרכו בימים כאלו, הם הולכים על החוף והילד בוכה כי הוא מפחד מן המלחמה הגדולה שמאיימים בחדשות שמתקרבת, והסבא, שאיננו ניצול שואה, אבל אולי הוא פליט ממלחמה קטנה יותר, ואולי סתם אדם זקן, שכמו כל אדם זקן כבר חווה בחייו באופן אישי מוות ומחלה ועוני, ושרוצה להרגיע את הילד, משדל את הילד לא לחשוב על המלחמה, ובמקום זה לחשוב על היצורים המסתוריים האלו מהעולם האחר, יצורים שהעולם האנושי, נדמה, כבר שכח אותם לגמרי עם כל ההתפתחויות האחרונות, בכל אופן שום חדשות כבר לא מזכירות אותם, והרבה אזכורים קודמים נמחקו מכל אתרי החדשות המרכזיים בכל העולם, לא היתה איזו התנצלות רשמית או הודאה בצדקתן של תיאוריות הקונספירציה, רק החלפה של כיוון הדיבור, ובמקביל ובחשאי קורה באינטרנט כנראה איזה תהליך ניקוי מכל איזכור של היצורים על הכוכב האחר, לא ברור מאיפה נחתה ההוראה ומי שותף לה, אולי כל ממשלות העולם שותפות לה, אולי לא, מה שמדהים הוא שזה עובד, רוב בני האדם מפסיקים לדבר על הכוכב ההוא ומתמקדים במשברים הפוליטיים הפתאומיים שכאן. הסבא והנכד, שהולכים לאט על החוף, הם אולי האנשים היחידים בעולם שחושבים עכשיו על היצורים המסתוריים האלו מהעולם האחר. הם מדמיינים את היצורים יחד, איך הם כותבים להם שם בעברית, או בכלל בשפה אחרת לגמרי רק עם אותן אותיות, ומה הם כותבים, ואיך החיים שלהם שם, האם גם להם יש מלחמות, האם גם להם יש חוף ים עם אבנים כאלה וצדפים כאלה ופלסטיקים כאלה, וכשהם יושבים לנוח, לרגע כבר לא ברור לקוראים של הסיפור אם היה בכלל גילוי של כוכב אחר או שהכל זה סיפור שהסבא והנכד המציאו להם יחד כדי לא לחשוב על – על מה?