מתנה לחג | מחסן מילים, האתר של קרן שפי

מתנה לחג: מדריך לריטריטים המוקלטים של רוב ברבאה

המלצה כללית

אם התנאים שאת נמצאת בהם כרגע מתאימים, ואם יש בך תשוקה לתרגל – כי הלב מוצף בחרדה ופחד ובלבול ומבקש מקלט, או כי משהו בהתפרקות של השגרה נחווה דווקא כמו הרפתקאה והזדמנות, או כי ההיווכחות בשבריריות של החיים מעירה ומזכירה מה חשוב, או מכל סיבה אחרת – זה יכול להיות זמן טוב לעשות לעצמך ריטריט בית.

דרך אפשרית אחת היא להירשם לריטריט אונליין, או להרכיב לעצמך ריטריט אונליין משלך מתוך שפע האפשרויות המסחרר שהתקופה מציעה. דרך אפשרית אחרת היא לבחור בdharmaseed ריטריט מוקלט של מורה מעולה בנושא שקרוב ללבך, ולעשות אותו בזמנך החופשי ובאיזה קצב שמתאים לך. זו דרך יותר עצמאית לתרגל, יותר קשובה פנימה, אבל עדיין נתמכת מבחוץ, פתוחה החוצה.

 

המלצה פרטית

תעשי ריטריט של רוב ברבאה. זו תהיה אחת המתנות הכי טובות שנתת לעצמך אי פעם.

רוב הוא בעיני מורה הדהרמה הגדול ביותר בזמננו. הוא סוג של דייויד בואי של הדהרמה המערבית: פעם אחר פעם הוא נכנס לעומק המסורת, מתמסר לה, נאבק בה כמו יעקב עם המלאך, ומצמיח מתוכה דבר חדש, גדול וגאוני ויפהפה. ואז, בנקודה שבה סתם מורה דהרמה מצוין היה עוצר ומקדיש את חייו ללמד את הדבר הזה, רוב ממשיך הלאה, ודווקא מתוך ההיגיון הפנימי ביותר של הדבר מייצר מתוכו משהו חדש לגמרי.

השפע הזה יכול גם להיות מבלבל. הרכבתי להלן את רשימת הלהיטים האישית שלי, עם הסבר קצר על כל ריטריט. לא כללתי שיחות בודדות, למרות (ובגלל) שיש לו גם הרבה שיחות נפלאות שעומדות בפני עצמן; הנה בכל זאת אחת, שמציעה מסגרת מושגית יפהפיה לתרגול בכלל, ולחיים כתרגול.

 

 

ריטריטים קצרים למתחילות ולסקרניות
(שם הריטריט הוא לינק להקלטות ממנו)

 

The Art of Concentration

ריטריט מבואי קצר וצלול לתרגול סמדהי. רלוונטי מאוד לתקופה הנוכחית ומומלץ גם למתחילות וגם למתקדמות. למרות שם הריטריט, במסורת שהריטריט הזה משתייך אליה ומרחיב אותה "סמדהי" הוא לא סתם ריכוז, אלא היכולת לאסוף ולאחד את הגוף והתודעה לתוך חוויה של רווחה ונעימות. זה תרגול שיכול לתת די מהר פירות יפים ביומיום – למשל, הוא מאפשר להביא מרווח נשימה זעיר, ניצוץ של שמחה שלא זקוק לסיבה חיצונית כדי להתקיים, לתוך סיטואציות שקודם היו מרגישות חנוקות לגמרי. בהמשך, אם מעמיקות בו, זה תרגול שגם פותח חוויות פלאיות ומאוד חורגות מהיומיום עם הזמן.

 

Unbinding The Heart

ריטריט של שבוע, שמפתח תחילה בסיס תומך של סמדהי (ראי לעיל), ואז מתרחב ממנו כדי להציע מבוא מקורי ויפה לתרגול תובנה (ויפאסאנה). הגישה הייחודית והמבריקה של רוב רואה את תרגול התובנה כאימון בצורות הסתכלות משחררות. בריטריט הזה, כל אחד משלושת המאפיינים של הקיום שהבודהה תיאר משמש כדרך אפשרית אחת לראות את העולם, שאפשר לרכוש בה מיומנות במדיטציה, ושמשחררת ופותחת משהו בחווית הקיום – גם בזמן המדיטציה עצמה, כשאת מתבוננת על החוויה שלך דרך צורת ההסתכלות הזאת, וגם לאורך זמן, עם האפקט המצטבר בהדרגה של התרגול. זה ריטריט שיכול לפתוח דלת לעומק חדש של תובנה אצל מי שיש לה כבר קצת ניסיון וסקרנות להעמיק.

 

The Boundless Heart

הריטריט הזה הוא המשך של "לשחרר את הלב", אבל גם לגמרי עומד בפני עצמו. המדיטציות המבריקות שמוצעות בו מתמקדות בעבודה מדיטטיבית חכמה, יצירתית וגמישה עם רגשות ומצבי תודעה, במיוחד עם רגשות ומצבי תודעה קשים. שיחות הדהרמה מעוררות ההשראה שמלוות אותן מדברות על כמה מהאפשרויות שהדרך פותחת להרגיש בבית בעולם.

 

Path of the Imaginal (Day Retreat) / Foundations of Soulmaking Dharma

יש עולם מופלא שרוב וקתרין מקג'י פיתחו בשנים האחרונות, וקראו לו תחילה אימג'ינל (Imaginal Practice) ובהמשך סולמייקינג (Soulmaking Dharma). זו דהרמה ייחודית, מקבילה בהרבה קווי אופי לוג'ריאנה הטיבטית אבל גם שונה ממנה מאוד, של עבודה מדיטטיבית עם הדמיון, שמשחקת עם התפיסה בצורות שפותחות חוויות של אינסופיות וקדושה ויופי. צורת התרגול הזאת מתבססת על תובנת הריקות היסודית של כל התופעות שמופיעות בתודעה – אבל גם יכולה לפתוח שער אל התובנה הזאת.

"דרך האימג'ינל" הוא ריטריט קצרצר של יום שמציע טעימה ראשונית משכרת מהעולם הזה, ו"יסודות" הוא ריטריט עדכני יותר של שבוע, שכשמו פורש את יסודות הדהרמה הזאת בצורה שיטתית (בניגוד לשאר הריטריטים שמוזכרים כאן לא עשיתי אותו, עשיתי את הארוכים יותר, להלן).

 

 

ריטריטים ארוכים למיטיבות לכת

 

Practicing The Jhanas

בהמלצה למעלה על "אמנות הריכוז", הזכרתי שתרגול סמדהי מתקדם יכול לפתוח עם הזמן מצבי תודעה פלאיים וחורגים מהיומיום – המצבים האלו נקראים ג'האנות. "לתרגל את הג'האנות" הוא ריטריט מקורי ויחיד במינו של שלושה שבועות מדצמבר האחרון, שמתחיל מתרגול סמדהי בסיסי וממשיך בצורה מעמיקה ובהירה דרך כל הג'האנות ומעבר להן אל המוחלט. בה בעת זה גם הריטריט הגדול האחרון של רוב, שמציג אותו במלוא הכוח שלו כמורה ובמלוא עושר החזון שלו; ואת מהלך ההתקדמות השיטתית מג'האנה לג'האנה לאורך הריטריט מלווה סדרת שיחות יפהפיה על חשיבות התשוקה לתרגול והאהבה אליו.

 

Meditations On EmptinessSeeing That Frees

הגישה של רוב לתרגול ריקות היא אולי המתנה הכי גדולה שלו לעולם הדהרמה. זו גישה שלוקחת את הטכניקות התהרוודיות, שמנסות לייצר תובנה ישירה דרך חוויות מדיטטיביות – כלומר, הגישה המוכרת לרובנו שמתוכה מגיעות למשל הנחיות כמו להתבונן שוב ושוב לאורך המדיטציה על האופן שבו תחושות ומחשבות עולות ושוהות רגע וחולפות – והופכת אותה לכלי שמוביל אל מלוא העומק והרדיקליות של תובנת הריקות המהיאנית – התפיסה הבודהיסטית המאוחרת יותר, שרואה שהכל ריק, חסר בסיס, ששום תופעה או חוויה לא קיימת באופן מוחלט ואובייקטיבי בלי תלות בתודעה התופסת אותה, גם לא התודעה התופסת עצמה. זה תרגול שיכול לשאת המון פירות בהמון רמות של עומק, והאופן שבו רוב מציג אותו מוביל פנימה בצורה הדרגתית ומיומנת להפליא.

"מדיטציות על ריקות" הוא ריטריט מוקלט, דחוס ומבריק מאין כמוהו, שפורש את הדרך הזאת בארבעה מקבצים של ארבע שיחות וכמה מדיטציות מונחות. (בריטריט לימד גם מורה נוסף, ג'ון פיקוק, שהוביל מהלך עצמאי משלו; לא שמעתי את השיחות האלו.) הספר "ראייה שמשחררת", יצירת המופת של רוב, התפרסם כמה שנים אחרי הריטריט המוקלט ולמיטב הבנתי מבוסס עליו, והוא פורש את אותו חומר בצורה מקיפה ועשירה יותר, מנוסחת בקפידה, עם שפע הפניות לטקסטים מקוריים. הגרסה העברית שלו אמורה לצאת לאור בחודשים הקרובים.

תרגול בעזרת ספר הוא במובנים מסויימים קל יותר ובמובנים אחרים קשה יותר מתרגול עם ריטריט מוקלט. בחרי בפורמט שיותר מדבר אלייך. אם תתאהבי בתרגול הזה, ממילא תחזרי אליו פעמים רבות, ומתישהו תעשי גם את הגרסה האחרת. כך או כך, וכפי שרוב מרבה להזכיר, חשוב לתמוך בתרגול הריקות עם תרגול של מטא וסמדהי, ובעיני כדאי מאוד לתמוך בו גם עם תרגול סולמייקינג.

 

 Metta and Emptiness

גם הריטריט המוקלט "מטא וריקות" עוסק, ובכן, בתרגול ריקות, אבל הוא ניגש אליו מזווית אחרת, שהיא יפהפיה ומשחררת באופן אחר: דרך הטיפוח של איכויות הלב, של רצון טוב (כלפי אחרות וכלפי עצמי). הרבה מורות מלמדות כיום את הגרסה הבסיסית של התרגול הזה, אבל הריטריט הזה מעשיר אותו בקלילות וביופי שנותנת ראיית הריקות של מושא האהבה והאהבה עצמה – ואחר כך צולל (ממריא?) לעומק של תובנת הריקות, מתוך הקלילות והיופי שבלב הפתוח.

 

Path Of The Imaginal (Longer Retreat) / The Mirrored Gates

אם עשית את אחד הריטריטים הקצרים על אימג'ינל/סולמייקינג (ראי לעיל), והתאהבת בעולם הזה ואת רוצה להעמיק בו, "דרך האימג'ינל" הוא ריטריט מכונן – הריטריט הארוך הראשון על תרגול אימג'ינל. למעשה הוא לא בדיוק ריטריט; רוב גילה שהוא חולה בסרטן לבלב במצב מתקדם בדיוק לפני שהריטריט היה אמור להתחיל, והפך אותו לסדרת הקלטות מהבית, ולכן אין כאן מדיטציות מונחות או שאלות מהקהל, אבל יש לא מעט הנחיות למדיטציה לצד שיחות הדהרמה. יש בו תנופת ראשוניות פרועה ויפהפיה, יצירתיות ואהבה עמוקה לדהרמה החדשה הזאת, וגם מבט מקיף על הטופוגרפיה של העולם החדש שנברא כאן. לחילופין, "שערי הראי" המאוחר יותר מציע מבוא מקיף קצת יותר הארד קור, כשנקודת המוצא היא מיפוי שיטתי של המאפיינים שהופכים אימג' מסתם משהו שאני מדמיינת למלא נשמה. אין בו הנחיות, רק רצף של שיחות ארוכות, ויש בו עושר ועידון שהתפתחו במהלך שלוש השנים שחלפו מ"דרך האימג'ינל" ועד אליו.

 

Re-enchanting the Cosmos

אני לא בטוחה אם אפשר לעשות את הריטריט הזה בלי רקע קודם בתרגול סולמייקינג – כדאי לעשות לפניו לפחות את אחד הריטריטים הקצרים מהחלק הראשון של הפוסט. עם זאת, במובן מסוים, התרגול שמוצע בו הוא בעיני יותר יומיומי ופשוט, ומצד שני יותר עשיר ורחב מהתרגול שמוצע בריטריטים הקודמים. זה ריטריט שמתמקד לא בעבודה עם דימויים פנים נפשיים אלא בהסתכלות מקדשת, יצירתית ופתוחה על העולם, עולם התופעות, העולם הרגיל, על עצמי ועל אחרות ועל הבריאה כולה. זה אולי הריטריט של רוב שאני הכי אוהבת כרגע.

 

Of Hermits and Lovers / Eros Unfettered

עוד שני ריטריטים למתקדמות שניגשים לתרגול הסולמייקינג מזווית נוספת – הזווית של התשוקה שמפעמת בו ומניעה אותו; תשוקה שהיא, מציע רוב, לא ההשתוקקות להשיג משהו ידוע מראש ולאחוז בו, ולא הרצון הטוב הבלתי אישי של תרגול מטא, אלא תשוקה אחרת, ארוס, התשוקה האינסופית במהותה להתקרב עוד, להכיר עוד, לחדור עוד או להיפתח עוד אל האחרת האהובה, בין אם היא בת אדם או אלוהות או הדהרמה או הספר שמבקש ממך שתכתבי אותו. אפשר לשמוע את שיחות הפתיחה שלהם כדי לקבל יותר תחושה על מה מדובר, ולמעשה גם כשיחות דהרמה מבריקות העומדות בפני עצמן; באופן אישי, התאהבתי ברוב אחרי ששמעתי את שתי שיחות הפתיחה של "על נזירים ואוהבים", בדיוק היום לפני שנתיים.

 

7 תגובות
  1. רות אלוני לביא
    רות אלוני לביא says:

    קרן,
    תודה, על הלינק עם ההסברים המאירים, וגם על הספר. שניהם מלווים אותי מאד בשבועות האלו

    הגב
  2. עמית
    עמית says:

    תודה על הפוסט הנהדר הזה. גיליתי את רוב רק לאחרונה… איזה אוצר בלום!

    הגב

השאירו תגובה

רוצות להצטרף לדיון?
הרגישו חופשיות להגיב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.