הספרים שאני אוהבת
נסיון לנסח מה סוג הפרוזה שאני אוהבת ממש, שלא מתחפש למניפסט על מה זאת ספרות טובה באופן כללי ואובייקטיבי (אולי רק מתאפר קצת סביב העיניים)
אני קצת רוצה ילדים
ומעולם לא נתקלתי בטקסט שמנסח עמדה דומה. להלן הניסיון שלי לנסח אותה, ולהרהר בה ובעקבותיה.
הארגונאוטים
מבחר פרגמנטים מתורגמים מתוך "הארגונאוטים" של מגי נלסון, ממואר שנע בחופשיות בין פרוזה ותיאוריה ונוגע במגוון נושאים מהותיים בברק ובאלגנטיות
לקראת פעולה פוליטית מינורית
"פעולה פוליטית מינורית" היא פעולה פוליטית של המינורי (המיעוט, השוליים), שהלב שלה הוא לא מאבק להפוך למז'ורי אלא משהו אחר. מה המשהו האחר? או. בואי נראה.
על "הנפש הדכאונית"
ועל דיכאון וגאולה
הרהורים בעקבות סיפור של דייויד פוסטר וואלאס על שפת הדיכאון ושפת הפסיכולוגיה, על אימת הלופ שאין בו דרך החוצה, ועל הדרך החוצה
ועל דיכאון וגאולה
15.5.18
| 0 תגובות | ביקורת פוליטית | על ידי קרן[ללא תקציר]